בני לנדא שזכה בפרס מפעל חיים של המי"ל: "הדגש על האקזיט הוא עיוות ערכי "

בני לנדא מסתובב במרחבי מעבדות הננוטכנולוגיה שלו בחברת Landa Labs עם חיוך גדול של שביעות רצון. לנדא, אותו נהוג לכנות כאבי הדפוס הדיגיטלי בישראל, עדיין רואה עצמו תחת המשבצת של "ממציא", זה שרק רוצה להיכנס למעבדה, לשקוע במחקר ולשכוח מהעולם שמסביב. גם בדף קורות החיים שלו הוא מגדיר עצמו כממציא הפורה ביותר בתעשיית הדפוס בישראל, למרות שהוא ייזכר בעיקר כמי שבשנת 2002 מכר את אינדיגו שאותה הקים וניהל משנת 1977 לחברת HP תמורת כ-720 מיליון דולר.

מבחינה מנטלית, מקצועית וגם גיאוגרפית, נשאר לנדא קרוב מאוד לאינדיגו. בפארק המדע של נס ציונה, המקום בו שוכן משרדו, נמצאים גם המשרדים של חטיבת אינדיגו ב-HP העולמית. אחרי מכירת החברה הפך לנדא ליועץ אסטרטגי להנהלת HP - בתחילה למנכ"לית קרלי פיורינה, וכיום למנכ"ל מרק הרד, מה שגרם לו לעבור את הכביש מדי פעם למשרד שמחכה לו באינדיגו, תחת הכובע ב-HP. גם שם קיבל לנדא מעבדה, כחלק מהסכם מכירת החברה.

"לאחר מכירת החברה", אומר לנדא בראיון מיוחד ל"גלובס", "הרמתי פתאום את הראש וגיליתי שהחיים במדינת ישראל הם בעצם לא טובים כל-כך". מאז, לקח על עצמו כפרויקט לחקור כיצד מניעים קדימה את הכלכלה הישראלית. המטרה הזאת עלתה לו בכמה אי נעימויות, לדוגמה כאשר אמר בכנס הרצליה לפני כשנתיים כי צריך לצמצם את הילודה, כאשר השמיץ את פקידי האוצר, או כשצוטט כמי שמעביר ביקורת על עסקת ישקר. כל אלו, הוא ממהר להבהיר, היו רחוקים מאוד מהכוונות שלו.

הפערים בחברה ובכלכלה הישראלית מטרידים את לנדא. "יש כאן שתי מדינות", הוא אומר בראיון לרגל זכייתו בפרס על מפעל חיים בטקס המי"ל (המרכז הישראלי לניהול) שנערך אתמול (ראו מסגרת), "באחת מהן, שבה נמצאת רוב האוכלוסייה, יש חיים ברמה של עולם שלישי כמו באל-סלוודור. ובשנייה, חיים ברמה של דנמרק". עם הפערים האלה מנסה לנדא להתמודד באמצעות Landa Fund, קרן התרומות המשפחתית, שפועלת בעיקר לשוויון הזדמנויות באמצעות לימודים, וכן לנסות ולסייע ביצירת יותר מקומות עבודה - מתוך אמונה שאלו יסייעו לצמצום הפערים באוכלוסיה.

לנדא מגבה את הפילוסופיה שלו על הכלכלה הישראלית במספרים וגם בחוברת שפרסם ובה מפורטים שיקולים כלכליים. למרות שחשוב לו לא להצטייר כנביא זעם, המצב הכלכלי מוציא ממנו התבטאויות קיצוניות יחסית לגבי העתיד של המדינה ושל ענף היי-טק הישראלי. לדבריו: "כתוצאה מההתדרדרות הכלכלית, עומדים להיות פה עוד פחות מקומות עבודה".

"אני לא דואג לאינדיגו", הוא מציין, "היא מעסיקה 2,000 עובדים באופן ישיר וכ-10,000 באופן עקיף, והמחזור שלה השנה יהיה יותר ממיליארד דולר אחרי צמיחה של כ-30% בשנה. הדאגה היא שאותן 10,000 משפחות הם טיפה בים ואני חרד ממה שיקרה בשנה הקרובה בהיי-טק ובמדינה בכלל".

לנדא הוא איש הכלכלה הישנה, כזה שמאמין בייצור ובתעשייה. עם כל הכבוד למעבדות ומרכזי פיתוח, הרי שבלי הדבר האמיתי, הוא טוען, זה לא שווה הרבה. "אי אפשר לפרנס מדינה שלמה ממו"פ", הוא משוכנע, "זה גם מאוד פגיע, כי זה הדבר הראשון שמצמצמים, ולכן המכה שנספוג בישראל תהיה קשה מאוד. לא הייתי שותף לאופוריה כשאנשים אמרו שהכלכלה שלנו כל-כך חזקה, כי היא לא הייתה. אם לא יוצרים מקומות עבודה לחרטים, לכרסמים ולאנשי ייצור, אז לא יהיה לנו עתיד, ומקומות כאלו לא נוצרו. אפילו החברות הישראליות הקימו את המפעלים החדשים בחו"ל. מדינת ישראל לא תחרותית מספיק".

הגלובליזציה אותה מעוניין לנדא להכניס יותר לישראל באמצעות הורדת מסים ומשיכת חברות זרות, אינה קשורה למכירת חברות ההיי-טק שמתרחשת כאן לעיתים קרובות, להיפך. "אולי זה נשמע מוזר כשזה נאמר על-ידי מישהו שמכר את החברה שלו לחברה אמריקנית, אבל למכור חברות זה רע מאוד. האקזיט נותן אשליה של השקעה זרה בתעשייה הישראלית אבל זה לא כך, זו רק החלפה של בעלי מניות. התופעה הזאת - המילה אקזיט - זה דבר שדוחה אותי", הוא מדגיש. העסקה שהוא ביצע עם HP, ממהר לנדא להבהיר, כללה גם התחייבות של ענקית המחשוב וההדפסה להרחיב את פעילות הייצור בישראל, ולדבריו היא עמדה בכך.

לנדא מציין במהלך השיחה כי הוא מרגיש לעיתים כמי שצועק ואין אף אחד שמקשיב, אבל זווית הראיה שלו על האקזיטים של היום רלוונטית בעיקר על רקע קבלת פרס מפעל חיים בטקס של המי"ל על חברה שבסופו של דבר, נזכיר, נמכרה. "כל התפיסה שהייתה לנו בהיי-טק של אז, זה שמקימים חברה על מנת להקים תעשיה", הוא אומר. "כל אחד ממייסדי חברות ההיי-טק של אז, רצה להיות תעשיין, להשפיע על כלכלת המדינה, ליצור ולבנות משהו. היום, הדגש על אקזיט, הוא פשוט עיוות של הערכים.

"הסמל של הצלחה עבור היזמים הצעירים, הפך לכמה מהר הם יכולים למכור את החברה ולרוץ להתחיל עוד סטארט-אפ. כלומר להיות יזם סדרתי, במקום לראות את עצמם כסמל של הצלחה שיש להם עובדים והם מייצאים במיליוני דולרים. בזה צריכים להתגאות? שבונים משהו בשביל למכור אותו כמה שיותר מהר? זה הופך לביזנס ולא לתעשיה, ואיבדנו דבר מאוד יקר ומאוד מיוחד. חבל שאין יותר יזמים שמעודדים מהצלחתם בבניית מפעל ולא במכפלה על ההשקעה של קרנות ההון סיכון".

למרות שהביקורת מרמזת גם לאשמה מסוימת של קרנות ההון סיכון, לנדא דווקא מחמיא להן על המקצוענות ועל הסיכון שהן לוקחות. הוא עצמו פעיל גם בצד ההון סיכון - מה שמעמיד אותו בצד של מי שאולי יעדיף אקזיט באחת מן החברות. באמצעות Landa Ventures שמתמקדת בטכנולוגיות הדמיה, הוא השקיע (לפי IVC) בחברות HumanEye, Dblur, Mirage, SeeThrough.

מלבד זאת, מנסה לנדא להגיע להצלחה הבאה ב-Landa Labs, שמפתחת טכנולוגיה למזעור חומרים לגדלים ננומטרים (מיליארדית המטר). "אני לא יודע אם תצא מכאן אינדיגו יום אחד, או פי 20 ממנה, אבל אני מאמין שכן".