נס ציונה זוכרת

תאריך פרסום: 9/4/2007

"שמי שירה, ואני הנכדה הבכורה מתוך שישה נכדים ונין אחד, של אחותך הקטנה והיחידה, רבקה. למרות שאת פניה אתה ודאי מכיר – שאר הפנים אינן מוכרות, שושלת שלמה שנבראה אחרי מותך, ארבעה דורות הניצבים כאן בפניך, ונוצרים את זכרך"

במילים אלה פתחה שירה בהספידה את אחי סבתה, מנחם קלרמן, אחד הנופלים בקרב העקוב מדם שהתחולל בתל אל-א'ריש (ליד העיר חולון), בלילה שבין ה-27 באפריל 1948 ועד לבוקר ה-28 באפריל במסגרת מבצע "חמץ".

על מנחם קלרמן ז"ל:
מנחם קלרמן, בן טובה ויצחק, נולד בשנת 1925 בעיר אוטבוצק, פולין ובהיותו בן 10 עלה לארץ עם הוריו, שהתיישבו בנס ציונה. בהיותו בן 15 הצטרף ל"הגנה", בשנת 1944 התנדב לבריגדה היהודית ושירת באיטליה, באוסטריה ובארצות השפלה שם השתתף אחרי המלחמה בפעולות העזרה לשארית הפליטה ובארגון ההעפלה לארץ. למחרת החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות ב-29.11.1947, התייצב ושירת בחטיבת "גבעתי" והשתתף כלוחם ומ"כ בכל הפעולות נגד הכנופיות בדרום.

במסגרת מבצע "חמץ" לכיתור יפו, גדודו תקף את תל-א-ריש, כבש את התל והחל להתבסס בו. האויב התארגן במהירות, החל בהתקפת-נגד ובזמן שחיילי גדוד 52 של גבעתי נסוג בלחץ ההתקפה הערבית, מנחם נפצע ברגלו וחבריו הפצירו בו לעזוב את המערכה, אך הוא סירב. לאחר שחבשו את פצעו הוסיף להילחם עד שנפגע מצרור כדורים בראשו. דבריו האחרונים היו: "תמסרו שלום הביתה" ונפל והוא בן 23.

 קרב תל-א'ריש

מתוך 19 לוחמים שנפלו בקרב הקשה ליד הכפר הערבי תל-א'ריש, שנקרא היום תל גיבורים, על שמם ולזכרם, שבעה נקברו כאלמונים בבית הקברות בנחלת-יצחק ושניים מתוכם זוהו לאחר הקרב. חמישה נותרו אלמונים. במשך שנים ארוכות נמשכה חקירה על ידי חוקרי הענף לאיתור הנעדרים בצה"ל, שגבו עדויות, אספו חומרים ועוד. החקירה הבשילה לכדי זיהוי ודאי בסיוע מעבדה מיוחדת בארצות הברית לזיהוי דגימות די.אן.איי.

כמעט 60 שנה אחרי שנפלו זוהו גופותיהם של חמשת הנעדרים: סגן יחיאל (חיליק) רוזנפלד ז"ל, מפקד מחלקה, טוראי דוד כוכבי ז"ל, מקלען, טוראי יצחק חממי ז"ל, לוחם, טוראי יהושע (יאשקה) לוסטיג ז"ל, לוחם, ורב-טוראי מנחם קלרמן ז"ל, מפקד כיתה. 

ביום חמישי שעבר, בשעות הבוקר של סוף חודש אוגוסט, במזג אוויר חם ולח, התייצבו בחלקה הצבאית בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים בני המשפחות, חברים לקרב, נציגי הצבא ובראשם ראש אגף משאבי האנוש, האלוף אלעזר שטרן.

את העיר נס ציונה ייצג ראש העיר יוסי שבו שאף הניח זר על חלקת הקבר של מנחם קלרמן.

בטקס מרגש חלקו בני המשפחה עם הנוכחים את סיפורי יקיריהם שנפלו בקרב תל-א'ריש שהתחולל במרחק לא גדול מהמקום בו נטמנו. כואב היה לשמוע על השנים הארוכות ללא קבר וללא מצבה. שירי בת משפחתו של החלל מס ציונה ספדה לו "הוריך, טובה ויצחק קלרמן זכרם לברכה, הלכו לעולמם לפני שנים רבות והם קבורים בנס ציונה. בין שני קבריהם מקשרת אבן ועליה שמך מנחם קלרמן זכרו לברכה, בנם בכורם אשר נפל בקרב בתל-א'ריש להגנה על המולדת, ומקום קבורתו לא נודע.

מנחם שלנו.....מרכינים בפניך את ראשנו, ומבטיחים להמשיך ולשמר את זכרך. נזכור את מסירותך יוצאת הדופן לארץ ולמשפחה, את נאמנותך לשפה העברית, את היותך לוחם פטריוט בבריגדה היהודית, את האופן בו נשאת על כתפיך הצעירות אחריות רבה לגורלה של מדינה שכה חפצת בה, והקרבת עבורה את חייך.

כולי תקווה שאתה מביט בנו כעת מלמעלה בעיניך הכחולות והצלולות, גאה במשפחתך הענפה והצברית, שחיה בבטחה על האדמה שעבורה נלחמת, וסולח לנו על הזמן שנתארך. יהי זכרך ברוך."

מנחם קלרמן ז"ל, השוכב בשלום על משכבו בבית העלמין בגבעתיים, מהווה דוגמה למופת ומקור גאווה לתושבי העיר נס ציונה שבניה ממשיכים לשרת כחיילים וקצינים בצה"ל, באחוזי התגייסות שעולים על הממוצע הארצי.