חלק מהקשיים בפינוי-בינוי והיתרונות בשיטה

  פינוי-בינוי יכול להגדיל את היצע הדירות, לחזק מבנים נגד רעידות אדמה ולחדש את מרכזי הערים - אך בשטח הדברים זזים ממש לאט. Bizportal בחן עם גורמים בתחום מי עוצר את מימוש הפוטנציאל והם לאו דוקא באים מסחבת ברשות המקומית.  ישנם מקרים שבהם הישראלי המכוער מראה את פרצופו: "בא דייר ודורש עוד 200 אלף, סחטנות הפכה חלק מפינוי-בינוי" (למרות שזכותו של כל דייר לבקש את מה שהוא חושב שמגיע לו). לאחרונה ניתן לראות התחלות של תזוזה לטובה בתחום הפינוי-בינוי. בחודש שעבר החל פרויקט של חברת אשדר ביהוד-מונוסון, ובשבוע שעבר אושרו להפקדה שתי תוכניות להקמת 456 יחידות דיור בקריית אונו. אך למרות ההתקדמות, הבירוקרטיה שבקבלת אישור הדיירים והסחבת המתמשכת בוועדות התכנון מונעות מפרויקטים רבים להתממש. בשיחה עם Bizportal משתפים גורמים הפעילים בתחום את התסכול שמתלווה לניהול הפרויקטים ודרכי התייעלות.  ישנן ערים כמו רמת גן, קריית אונו, פתח תקווה, נס ציונה וכמובן יהוד אשר בהן התהליכים מאוד מסודרים ולא נתקלים בהפתעות", מציין אפי כץ, מנכ"ל חברת ענב, הפועלת יחד עם אשדר בפרויקט פינוי-בינוי בנווה מונסון. "בקריית אונו הליכי התכנון אורכים 3 שנים, זמן סביר בהחלט, יש בעירייה מסלול טיפול מאוד מסודר והדיון בוועדות מתקיים יחסית מהר".

לכתבה הלאה מאת לירן סהר לחצו על ביזפורטל.