מדוע כדאי לכתוב צוואה?

כולנו בריאים ושלמים, אולם כולנו גם בסה"כ אורחים בעולם הזה וכשיגיע הרגע "להזדכות על הציוד", כפי שנהוג לומר בז'רגון הצהלי, מה נותיר לאלו שקרובים לליבנו ומה ניקח אתנו לקבר? מה נשאיר ומה יישאר? תודו ששאלתם את עצמכם את השאלות הללו ובטח גם חשבתם על התשובה האולטימטיבית לכך – כתיבת צוואה, כדי מה שנקרא לנשום רגוע, גם לאחר נפסיק לנשום למעשה.
טרם החלטתם על כתיבת המסמך, כדאי להכיר במשמעותו הכללי והמשפטי של המושג "צוואה".
"צוואה", במובן הכללי, הינה כל אימרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.
במובן המשפטי, "צוואה" היא מסמך משפטי בו מורה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, אשר יהא בר-תוקף - אם נעשה באחת הדרכים הקבועות בדין, ולא נפל בו פגם שלא ניתן לתיקון.
אז הנה והגענו לשאלה העיקרית שלנו, מדוע בעצם לכתוב צוואה ומהם המניעים לכך?
לא פעם מתייצבים אנשים במשרדי עו"ד השונים ומבקשים בדחיפות לערוך צוואה, עקב נסיבות שונות ומשונות, כגון מחלה חלילה, נסיעה ארוכה, המלצת חבר ועוד.
לא פעם, לאחר בירור, מתברר לאדם כזה כי אין לו שום צורך מעשי בעריכת צוואה, מאחר שחוק הירושה קבע הסדר לחלוקת עיזבון במקרים בהם אין צוואה, ומתברר לו כי ההסדר שמציע החוק הוא הסדר שבהחלט משביע את רצונו, וכי הוא מעוניין שינהגו ועזבונו כפי קביעת החוק.
ההסדר הראשוני שמציע החוק, שחל בכל מקרה בו לא נערכה צוואה ע"י המנוח, הינו חלוקת העיזבון לשני חלקים: מחצית מהעיזבון יורש בן הזוג של הנפטר, ובמחצית השנייה חולקים צאצאיו של הנפטר.
לדוגמה: במשפחה בה זוג הורים ושלושה ילדים, ולזוג דירת מגורים הרשומה על שם הבעל והאישה.
הכל טוב ויפה, אלא שהחוק כידוע הוא אחיד וקבוע לכל אדם ואדם, ואיננו מספק מענה לרצונותיו הייחודיים של כל מצווה, המבקש לחלק את עיזבונו באופן שונה. למשל כאשר המצווה מעוניין להוריש את כל העיזבון לבן הזוג, או למשל כאשר המצווה מעוניין לקבוע הוראות  ל"יורש אחר יורש" (ניתן לקבוע בצוואה לא רק מי יירש אותך, אלא גם מי יירש את היורש שלך), או לדוגמה כאשר המצווה מעוניין להוריש רק לחלק מהילדים, או מעוניין להוריש לילדים בחלקים שונים זה מזה ולא בחלקים שווים כפי שקובע החוק.
מקרים נוספים מתייחסים לנישואים שניים, בני זוג קודמים, ילדים מבן זוג נוסף, חיים משותפים עם ידוע בציבור – כל אלה הן סיטואציות שלמעורבים בהן בהחלט כדאי לערוך צוואה, לקביעת רצונם הברור מה יעשה ברכושם לאחר אריכות ימים ושנים.
בכל מקרה שאדם מעוניין לתרום נכס לאחר המוות לגוף ציבורי, או לאדם שאינו צאצא מדרגה ראשונה (כגון: הורשה  לחבר, בן דוד, מכר וכו')- יש צורך בצוואה.

פעמים רבות גם מעוניינים לערוך צוואה, כדי לתת לדורות הבאים לא רק הנחיות לחלוקת הרכוש, אלא דרכי התנהגות והוראות משפחתיות שונות - בעניין זה רצונו של אדם כבודו.

רבים מאמינים כי עריכת צוואה הינה "סגולה" לחיים ארוכים - לזאת אין כמובן הוכחה מדעית, אולם אין ספק כי אדם העורך צוואה מרגיש שלוות נפש מסוימת ורוגע, המאפשרים לו איכות חיים.